הכותרת לפוסט ניתנה הרבה לפני הבידוד. שני במספר. זה לא אומר שאין תיקווה. יש. זה לא אומר שחלומות לא יתגשמו. הם יתגשמו! זה לא אומר שלא נחגוג יומולדת. נחגוג. זה רק אומר שיש אילוצים מסוימים שנלקחים בחשבון ולכן בידוד אנחנו עוברים ביחד.
השנה החולפת הייתה מאתגרת. מאוד. הדברים שהקורונה הביאה איתה לעולם: מציאות של סגר ובידוד, מחלה לא מוכרת. מסכות וריחוק חברתי ומשפחתי ופחד ממש ככה. אבל מצד שני חיזוק הקשר עם המשפחה הגרעינית, גילוי עולמות חדשים גם ב 500 או 1000 מטר, הרבה אוכל המון.
ובכל זאת שנת 2020 הייתה השנה שבה עבדתי על הסיפור שלי, לספר את הסיפור שלי. למדתי, נפגשתי שאלתי וחקרתי. בניתי מצגת ועוד יומיים הרצאה ראשונה בזום. הגשמת חלום שעד לפני שנה לא ידעתי שהיה לי וככל שאני חושבת על זה הוא היה שם כל הזמן.
ביום ראשון הקרוב אני הולכת לשתף אתכם בסיפור שלי. פעם ראשונה בפני קהל. אני מתרגשת בטירוף, מתהפכת לי הבטן ונגמר לי האוויר. הרצון שלי העז לבטל כל 5 דקות הוא חזק באמת. אני מפחדת ורק כתיבת שורות אלו הופכת לי את הבטן…
אבל מצד שני מעניין אותי לגלות מה יצא מזה, מה יהיו התגובות שלכם גם, אבל גם שלי. איך אני ארגיש אחר כך.. מה יקרה שם? אני מחכה לזה ממש. ועד לפני שבוע חייתי עם התחושה שמה 3.1.2021 זה עוד מלא זמן..
אז זהו שלא. זה עוד יומיים.
ככה זה מרגיש להגשים חלום? ואוו מוזר זה כבר לא באוויר זה קורה. כל המחשבות, הרגשות, המילים התחושות, הציפיות והתיקוות מתרכזות לרגע אחד. שבו אני בעצם מספרת לכם את חיי מנקודת המבט שלי. ואז אני מתמלאת בגאווה ואני שמחה שזה קורה ואז מגיע קוצר הנשימה ( לא קורונה, בדקתי) ואיתו המשפט: מה לעזאזל חשבתי לעצמי? למה כל כך דחוף לי להסביר את עצמי ולספר? ואז צריך להרגיע את הפחד ואז אני נזכרת בנעימה שתפתח את ההרצאה (ספויילר) ואיך זה גורם לי להרגיש. זה המקום שלי מול אנשים אני טובה בלדבר. אני רואה את עצמי על במות או בזום או בקבוצות קטנות . מספרת ומקשיבה ונותנת דוגמה לכל מי שרוצה לקחת לכל מי שרוצה להקשיב. יש לי דרך אחרת להסתכל על החיים ואני חושבת שכדאי להעביר אותו הלאה וכדאי לדבר גם על הדברים שלא תמיד מדברים עליהם או שלי הם נראים מובנים מאליהם..
טיפ לגבי ההרצאה כמה דקות לפני שהיא תתחיל: אני משמיעה מנגינה שמלווה אותי בחודשיים האחרונים שכל פעם שאני מקשיבה לה היא ממלאת אותי בכל כך הרבה כוח ובידיעה שהסיפור שלי הוא מעניין וההרצאה תצליח! ממליצה להאזין
וכן עוד שיטה שלי לגרום לכם להתחבר בזמן ….

קשה לי לסכם שנה כשאני כל כך עמוק נמצאת בתוך אותו יום ראשון בשעה שמונה וחצי בערב… ובתכלס מה שיהיה יהיה.. שנת 2020 מסתיימת ובהמשך ישיר 2021 עם שאר התוכניות והחלומות שיש לי להגשים.

אז תרשו לי לעבור לחלק החשוב באמת של היום הזה: יום הולדת 4 לשי.

האמת לא חשבתי שנחגוג לך יומולדת בבידוד.
אבל זה לא יעצור אותנו מלהדליק נרות ולהכין עוגה. מאז שנולדת התאריך 1.1 מקבל משמעות אחרת. זה קודם כל היום הולדת שלך. אחר כך כל השאר. ואני מסיימת עם זה את הפוסט כדי שזה מה שכולם יזכרו. את בהחלט המתנה שלי ללא ספק. את דואגת שלא ישעמם לנו את עקשנית ושובבה ואני לא מכירה מישהו שלא מתאהב בך בשנייה.
השנה האחרונה הייתה לא פשוטה עבורך המעבר לגן חדש ובלי חברים שהכרת ממסגרת אחרת ובידודים וסגר ומה שלפעמים מרגיע אותך זה השקט פשוט לשבת לצייר או לצבוע. ואני ראיתי אותך מתמודדת עם הכל בצורה בוגרת וגם לפעמים לא. ראיתי אותך נשברת ומתוסכלת מהמצב ההזוי של גן בזום. את צודקת. ואני גאה בך על כל מה שעשית השנה את מתנסחת ומספרת על מה שלמדתם בגן או על פוקימן את ממש מומחית ויודעת מי מתפתח למה. רוב הזמן אני ממש שמחה שאת חלק מאיתנו. אני אודה לך אם תבכי פחות ותדברי יותר. שאלתי אותך מה לכתוב ל. אמרת מזל טוב ולב. אין ספק שאת לב אחד גדול. את אוהבת להתחפש ולשחק במשפחה ואת אדר כמה שאת אוהבת אותה ואיזה כיף לכן שיש לכן אחת את השנייה.
אני מאחלת המון מזל טוב ושתמיד תיהיי שמחה ומאושרת. ושתקבלי את כל המתנות שתרצי ושתדעי תמיד שאני תמיד כאן. גם כשאני מעצבנת וכועסת זה לתמיד אני ואת ואני מאחלת לך שנה נפלאה ומקסימה ואהובה כמוך. אוהבת אמא.