הייתי סטודנטית בעמק יזרעאל, קרוב לבית של סבא וסבתא במגדל העמק. והייתי מגיעה לשם המון. לפעמים לכמה שעות ולפעמים לילה בין יום לימודים ארוך אחד לשני.
וכמובן שתמיד האוכל של סבתא היה האוכל של סבתא- טעים.
והיא כל הזמן הייתה מציעה לי לחם עם שוקולד. ואני הייתי מסרבת בנימוס כי לחם עם שוקולד לעומת העוגיות המרוקאיות הביסקוויטים עם התה והנשיקות, לחם עם שוקולד תמיד היה אפשר להכין גם בבית.
עד שיום אחד היא הפשירה עוגת שמרים מהמקפיא והגישה לי לחם עם שוקולד. ככה היא הייתה קוראת לעוגת שמרים עם שוקולד. היו לה שמות מצחיקים לסבתא מסודי.
אותו מאפה שמרים היה בתוך תבנית אינגליש-קייק שהכפילה את גודלה והצורה של הבצק הייתה מסודרת למשעי.
וזה היה הלחם עם שוקולד הכי טעים שאכלתי.
מסתבר, שכל שישי סבתא הייתה מכינה חלות לחמניות ולחם עם שוקולד ומקפיאה .
היא פתחה את המקפיא והראתה לי.
מאותו רגע החלטתי שככה יהיה לי תמיד במקפיא.

לראות את סבתא מסודי זכרונה לברכה במטבח היה יותר מרתק מכל דבר שתוכלו לחשוב עליו. הכל מסודר. נקי. והיה לה מטבח לבן, זה נקרא אומץ. סבתא שלי הייתה אמיצה גם בגלל המטבח הלבן שלה❤
יש סדר פעולות הכל ידוע לה וכל מה שהיא עשתה היה אצלה בראש. לא היו כמויות ומשקלים לא היה גוגל ולא היו בלגריות אפיה מפונפנות שלימדו להכין בצק שמרים בעשר דקות בכלום עבודה או שיצא ממש כמו בתמונה.
אם אתם שואלים אותי היא הייתה צוחקת עליהם ואומרת שהם לא מבינים שום דבר.

אם אתם עוקבים אחרי לאורך זמן אתם יודעים שהרומן שלי עם בצק שמרים הוא ארוך,מלכלך, מיאש ולא תמיד משתלם ולא משנה כמה נחושה אני להצליח זה תמיד מסתיים בניצחון הבצק עלי.
אני אוהבת לאכול מאפה שמרים ופחות להכין אותו.
אבל הרצון שיהיה לי לחם עם שוקולד במקפיא תמיד היה שם.
אחרי אין סוף ניסיונות מצאתי מתכון מושלם שנותן לי מידות וסדר ומה לפני מה. אין מה לעשות סבתא, אני צריכה הוראות מדוייקות וסדר במצרכים, כי ככה עם היד או עד שתרגישי שהבצק מוכן זה ממש לא משהו שאני מצליחה להבין..
וכל פעם מחדש המלחמה הזאת עם הבצק.אני משאירה לעומרי מטבח הפוך. עוד משהו שלא הצלחתי להבין איך עובדים נקי עם קמח בצק ושוקולד נוטלה? ומרגישה שיצאתי מובסת בתקווה שאחרי האפייה זה יראה נורמלי ולא כמו עיסת בצק שנכנסה לתנור. ככה הרגשתי היום שעבדתי עם הבצק.. וחשבתי על סבתא מסודי שבטוח מתגלגלת מצחוק או מזדדעזעת מאיך שנראה המטבח שלי.. ואני עם דמעות של עצבים כעס ותסכול. יושבת ומחכה לשמרים שיאפו.
ככה הם יצאו מהתנור. ממש כמו של סבתא
אני גאה בעצמי💪😍
יש לי לחם עם שוקולד למקפיא
ואולי יום יבוא והנכדה שלי תכתוב שהיא לא מצליחה לבלגן את המטבח כמו סבתא.. מי יודע 🧡