מחר בתאריך ה 1.1.2023 שי תיהיה בת שש. אני באמת לא מאמינה שהיא ככה כבר גדולה. הילדה הקטנה שלי בת שש!
ובגלל שהיא כזאת מיוחדת ובחרה לעצמה תאריך שהוא לא סתם אלא כזה שמסכמים בו את השנה החולפת ומאחלים דברים לשנה החדשה,מציבים מטרות ורושמים רשימות. אני לא חושבת ששי קיבלה פוסט יומלדת שלה לבד..זה תמיד היה בשיתוף עם מה אני מאחלת לעצמי בשנה האזרחית החדשה. אז הפעם החלטתי לכתוב על שי. לתת לכם להכיר אותה יותר והנה מתנה – כשמה כן היא שש תובנות ששי מישמת אותם מהיום שהיא נולדה. ואני מאחלת לכם ולי לאמץ אם לא את כולן לפחות את חלקן. ושי לך אני מאחלת להמשיך ככה כל החיים

1. שאילת שאלות – זה ידוע שכל ילד שואל שאלות. אבל לשי יש שאלות שגורמות למי ששומע אותם לתהות על החיים. היא גורמת לך לבוא ולומר ואללה, צודקת איזה תובנות… ממש שאלות מפילות אסימונים.
דוגמה לשאלה ממש מהבוקר: אמא, נכון שכל דבר הוא משחק?
עכשיו לפני שעניתי שאלתי אותה למה הכוונה? החיים זה משחק? היא ענתה לי כן. זרמתי איתה ושאלתי איך אני משחקת? היא בשיא הפשטות אמרה לי בעבודה. זה המשחק שלך.
והאמת זה עניין של נקודת מבט. זאת דרך נוספת להסתכל על החיים. אם נסתכל על החיים כמשחק אז אולי יהיה לנו פשוט יותר כשהיום בעבודה הוא לא הכי מוצלח.. אז המשחק היום היה פחות טוב ומחר ננסה שוב. או אם משהו לא הלך ולא קיבלנו את מה שרצינו.. הרי תמיד מלמדים אותנו להפסיד בכבוד במשחק. מה יקרה אם נפסיד בכבוד גם בחיים? אולי פחות נתאכזב וגם ננסה שוב ונשתפר ממש כמו במשחק. כמה משחקים שיחקתם עד שהפכתם אלופים במשהו? תחשבו על זה.

2. חוש אופנתי – או במילים אחרות הסטייל של שי. אני מאוהבת בסטייל שלה ברמות. הוא כל כך מיוחד.. אולי לא בטוח שהוא תמיד עובר את מדד חדד.. אבל האומץ שלה לה ללבוש את מה שבא לה בשכבות ובסדר שהיא בוחרת. ולכל פרט היא נותנת את מלוא תשומת הלב מהנעליים לגרביים ולגופיה שמתחת שאם רואים את הצווארון או השרוולים.. זה משתלב כמו שרשרת או צמיד. (המילים שלה) ואיזה מגניב שהיום אני שחורה וורודה.ומה שלא נוח לה היא לא תלבש! כמה פעמים לבשנו בגדים שלא נוחים לנו? כי זה אופנתי ויפה.. הלוואי ויהיה לי את האומץ להתלבש כמוך. איך שבא לי. בלי לחשוב מה יגידו רק כי אני חושבת שאני מהממת וזה יפה ממש. מתי פעם אחרונה התלבשתם בשביל עצמכם?

3. חיבוקי ונישוקי – באופן קבוע שי דורשת לתת ו/או לקבל חיבוקי ונישוקי והיא זוכרת מי נתן ומי לא נתן ומי קיבל ומי לא קיבל. כשהיא קמה בבוקר, לפני שמישהו יוצא מהבית אפילו אם זה עומרי לפני שהוא יוצא לזרוק את הפח. לפני שהיא הולכת לישון וסתם אם בא לה להיות חמודה ולחבק ולנשק. וזה מדבק. אנחנו מוצאים את עצמנו נפרדים מכולם לשלום בצורה הזאת, מתפנקים יותר בחיבוקים, ולוקחים כמה רגעים כאלו לעצמנו. זה נשמע אולי ברור ומובן מאליו אבל זה לא תמיד ככה. לפעמים השגרה ומהירות החיים גורמת לנו לשכוח את הדברים הקטנים. וכמה זה קשה להתחבק ולהתנשק כשהיא לא רצתה לקום בבוקר? או שבדיוק רבתם על הכלים בכיור? זה מפתח מיומנות של חיבוקי ונישוקי גם אם כועסים אחר כך אפשר לדבר וללבן עניינים זה קל יותר.

4. יכולת הבנה מיוחדת ופשוטה – כבר בסעיף הראשון לפי סוגי השאלות, הבנו שלשי יש הסתכלות מיוחדת על החיים. שימו לב לעוד דוגמאות כאלה. שי נולדה בנר שמיני של חנוכה. והסברתי לה שליהודים יש תאריך עברי ויש תאריך לועזי והתאריך העברי שלה זה נר שמיני והלועזי הוא ה- 1.1 . ואז אדר מספרת לה שהיא עשתה הסכם עם עומרי שכל יום הולדת מגיע להן 20 שח מתנה.וגם לה עוד מעט יתנו 20 שח בגלל היומלדת אני הוספתי שזה לא מאוד משתלם להן… והנה איך ששי הבינה את התמונה : מה הבעיה? לעברים יש 2 תאריכים יהודי ולא יהודי .. היא כבר הבינה איך להרוויח יותר.
אני חייבת לשתף אתכם בדוגמה נוספת, גם היא מתעסקת בכסף. אבל, היא תשובה מפילת אסימונים כי לפעמים לא נעים לנו לחשוב על כסף, להתעסק בו או לדרוש על כמה שמגיע לנו, אם זה כי זה טאבו, או הערכה עצמית לא מספיק גבוהה.
בחופש חנוכה אדר החליטה לספור את הכסף שלה.אדר; יש לי 329 שח אמאלה.
שי: למה אמאלה, את מפחדת מכסף?
תחשבו על זה. כסף זה לא מפחיד. נכון שאדר באה לומר שזה הרבה כסף. אבל שי מיד אמרה לה ולנו שכסף זה לא מפחיד. להפך, כמה טוב נוכל לעשות עם כסף? לעצמנו ולעולם.

5. חברות – שי היא מאוד חברתית למי שהיא רוצה. זה לא נובע מאגואיזם אני לא בטוחה שהיא יודעת מה זה. היא פשוט מתחברת יותר לחברות מסויימות ופחות או בכלל לא לאחרות. וזה בסדר שהיא לא חברה של.. היא לא מנסה להיות נחמדה יתר על המידה או לשחק עם כולם כי ככה מחנכים היא מרגישה בנוח עם חברה אחת או שתיים ואין לה בעיה לשחק גם לבד. זה לא קשור למשימות לימודיות של הגן שבהן עושים עבודה בקבוצות. היא יודעת לבחור לעצמה את מה שמתאים לה ואין לה שום בעיה שיש ילדים שלא משחקים איתה כי הם לא חברים שלה. מתי בחרנו באמת בשבילנו את מה שעושה לנו טוב? מתי ויתרנו על הלא נעים הזה או על מה יגידו או יחשבו עלי? ומתי אמרנו לעצמנו: זה ממש בסדר אם לא כולם יאהבו אותי. כי מי שבוחר בי אוהב אותי באמת.

6. החלטיות – שי היא ילדה החלטית. נקודה. היא מחליטה משהו. זהו. אין באמצע אין בערך אין להתחרט. אם משהו לא מתאים לה היא לא תעשה. אם היא החליטה משהו היא תעשה אותו.
אתם יודעים איך שי נפרדה מהמוצץ שלה? היא פשוט זרקה אותו לפח. בלי להודיע לנו, בלי הכנות בלי כלום. יצאה מהחדר משחקים לכיוון הפח במטבח ופשוט זרקה אותו.
זה היה כשהיא הייתה בת 3 בערך…
כששאלתי אותה מה היא זרקה לפח? היא בשיא הטבעיות: את המוצץ אני כבר גדולה.. ואני בשיא החרדות.. אוקי.. כי אין לי עוד מוצצים ואפאחד לא הכין אותי לרגע הזה.. וזכרתי מה קרה עם אדר בלילה הראשון בלי המוצץ.. ועם שי? היא פשוט קיבלה החלטה. החלטה שלה מושכלת והגיונית לטעמה ופעלה לפיה. אגב לא קרה כלום. היא פשוט הלכה לישון ואני נותרתי נפעמת.
קבלת החלטות יכולה לעזור מאוד. גם אם זה לא באמת פשוט. להיות החלטית זאת מעלה בעניי. ואני גאה בה על זה שהיא כזאת.

שש תובנות. לשנה חדשה משי ילדה שהיא מחר בת שש.
אני מאחלת לך אושר בריאות הצלחות ועוד תובנות שנוכל ללמוד ממך ככל שתגדלי.
תודה שי אהובה על כל יום ויום איתך. מזל טוב ילדה שלי