לפני חג הפסח כולם מדברים על אביב על פריחה והתחדשות על שבוע שבו נבלה ביחד וננצל את הזמן לנוח ולטעון את עצמנו מחדש.
אני רוצה לכתוב על חירות אבל חירות אמיתית. חג הפסח נקרא גם חג החירות כי בני ישראל יצאו מעבדות לחירות. אבל האם החירות היא אמיתית? האם כולנו נמצאים איפה שטוב לנו? איפה שאנחנו רוצים להיות? אם עניתם על זה והתשובה היא כן. אבל כן אמיתי. תורידו בפניכם את הכובע. כל הכבוד לכם. כי אני עובדת על הנושא הזה כבר יותר משנתיים. לדייק את עצמי, מה אני אוהבת? מה אני באמת רוצה לעשות? מה חשוב לי? על מה אני מוכנה לוותר?
כדי להגיע לחירות אמיתית, לדעתי קודם כל צריך סדר. סדר במחשבות, בהחלטות, בדברים היומיומיים ואפילו באנשים שמקיפים אותנו. ולפעמים גם סדר בתוך הבית עוזר לארגן מחשבות.
אני גיליתי בחודשים האחרונים שמה שמונע ממני לעשות את מה שאני רוצה זה פחד. כן כולנו מפחדים ממשהו. אבל הבנתי שזה פחד מאנשים מסויימים. מפחידה אותי התגובה שלהם, אולי הם לא ידברו איתי יותר? אולי הם יגידו דברים שיפגעו בי? אולי הם יעלבו? כי אני יודעת מה אני רוצה. אבל מה שעצר אותי זה היה המילים שלהם וההתנהגות שלהם.
זה לא משנה מי אלו האנשים האלו אז בלי תגובות ובלי טלפונים, אני למודת ניסיון שדברים שאני כותבת יוצרים איזה הד. הם אמורים ליצור אבל אני לא תמיד חייבת לשתף את הכל.
למדתי משהו אחד חשוב. התמיכה הכי חשובה שאני רוצה וצריכה לקבל כשאני רוצה לבצע איזה שינוי גדול זה תמיד הבן זוג. במקרה שלי עומרי. הוא תומך ובגדול ככה שלא משנה מה יקרה נעבור את הכל ביחד. הדבר הזה נכון לגבי כל שינוי שתרצו לעשות בחיים האם יש לכם תמיכה מבן או בת הזוג? אם כן תקחו את זה בשתי ידיים ותעשו.
אני עדיין מפחדת. אני תמיד אפחד. אדם שלא פוחד מכלום לדעתי הוא לא חכם במיוחד.
אני מפחדת מאותם אנשים מהתגובות ממה יגידו אני מפחדת להכשל או להישאב לשגרה נוחה, אני מפחדת להצליח. גם זה מפחיד ממש. אבל אני חייבת לנסות. אני יודעת שאני אצליח ואני לא אתן להצלחה לשנות אותי. גם אם הדרך לשם תיהיה מאתגרת.
עומרי תומך בי כן. אבל הגענו לפשרה כמעט כמו כל דבר בחיים.. אני אנסה בדרך שלי מתחילה מיד אחרי פסח. יש תאריכים להכל. ואם לא נלך בדרך שלו.
התוכניות שלי לעכשיו בפסח לנוח לעשות את הסדר במחשבות ובבית. לצבור כוחות ולעשות. אפילו שמפחיד לתת לפחד יד. כן כתבתי את זה כבר. כותבת שוב כי זה ממש חשוב לי. אני רוצה לספר את הסיפור שלי. לדבר ולספר לכל מי שמוכן לשמוע. אני רוצה ללמוד לקבל כלים כדי לעזור לכל מי שירצה בעזרתי. יש לי הרבה מה לתת ואני מוכנה לעשות הרבה כדי שזה יקרה. זאת תיהיה בשבילי חירות אמיתית. לעשות את מה שמרגש אותי, מה שמעיר אותי בלילה, המחשבות על העתיד, ההרצאה ועלי. אני אצליח. עידכונים כמובן בהמשך.
תנו לי לתת לכם טיפ. תחפשו את החירות שלכם חייבים לנסות לעשות את הדבר הזה שאוהבים. אולי אני לא אצליח. גם זאת אפשרות, אני לא יודעת אם תצליחו אתם, אבל אם יש לכם את התמיכה והרצון הריגוש והפחד אתם בדרך הנכונה.
אני כבר בדרך הנכונה. החיים קצרים וצריך להעז. מאחלת לעצמי ולכם חג חירות שמח של אביב ופריחה והמון כיף עם המשפחה.