אין תשובות, רק בחירות.
היום הפייסבוק הזכיר לי משפט שפרסמתי לפני שנה: אין תשובות, רק בחירות. המשפט הזה לקוח מהעונה החמישית של הסדרה זרה, שמבוססת על סדרת הספרים נוכריה. את הסדרה ראיתי בשלמותה ממתינה כמו כולם לעונה הבאה. את הספרים אני קוראת אבל עדיין לא הגעתי לחלק הזה. מעבר לזה שאני ממליצה לראות או לקרוא את הסדרה או גם וגם. המשפט הזה מאוד מדויק בעיני. עבורי, ואולי עבור עוד אנשים.
אני לא חושבת שמעבר למדעים מדוייקים יש תשובות של נכון ולא נכון. ויש פעמים שנדע אם הצלחנו או לא רק אם ננסה אז האם יש תשובה נכונה? האם אנחנו יודעים שהבחירות שלנו טובות לנו? אין לדעת. הבחירות שלנו מגדירות אותנו. יכול להיות שנגלה בדרך שהבחירה היא אחת הטובות שעשינו ויכול להיות שנמצא את עצמנו מחזיקים את הראש ותוהים תוך צחוק מתגלגל במקרה הטוב או בכי במקרה הפחות טוב ונחשב מסלול מחדש.
הבחירות שלי בשבוע האחרון, זה בעצם הנושא פה. הכל התחיל בעצם מההחלטה להתאמן בנהיגה, וביום שבת בחרתי להגיב על פוסט בקבוצה שאני פחות חשופה לה ויותר קוראת שקטה. נושא הפוסט היה נתינה ובעצם הוזמנו כולם לתת שירות בחינם (כל אחד בתחומו) ואז חשבתי לעצמי בואו נעשה הרצאה בזום. לא היה לי תאריך, לא באמת חשבתי שזה יצליח אבל אמרתי יאללה אם מישהו יגיב שמעוניין אני עורכת הרצאה בזום. גם אם היא תהיה אישית וצירפתי את העמוד העסקי בפייסבוק. ואז הגיבו אנשים שאני לא מכירה ולא מכירים אותי ואמרו שהם ישמחו לשמוע. ואז נולד לו התאריך של הרצאת הזום הבאה שלי.
התגובה הזאת הובילה לשאלה האם אני רוצה להשתתף בלייב שיערך מחר (יום ג ) בקבוצה. ואני כל במה שנותנים לי בשמחה אני לוקחת. לא השתתפתי בלייב בחיי, לא מכירה ממש את הנפשות הפועלות אבל אני רוצה שעוד אנשים יכירו אותי אז למה לא? בתקשורת לימדו אותי שכל חשיפה היא טובה וסך הכל עוד חוויה לאוסף. הלייב היה במסגרת הקבוצה בפייסבוק הקהילה המקצועית למאמנים ומטפלים שם גם פורסם אותו פוסט נתינה. עכשיו כשקובי, מנהל הקהילה פנה אלי, אמרתי כן. וציינתי שאני עדיין לא מאמנת או מטפלת… החוויה הייתה שונה עבורי כי במקרים כאלו, גם בעברי כשעבדתי ברדיו בתור עורכת ומפיקה, הייתי שואלת שאלות מנחות ונותנת מעט רקע. פה זה לא קרה. קצת הלחיץ אותי יותר כי אני אוהבת לבוא פחות או יותר מוכנה. אני יכולה לדבר שעות אז כדי לא לפספס את ההזדמנות היה לי קצת מוזר… אבל אמרתי לעצמי “מורן תהני מהחוויה גרוע זה לא יהיה”. והאמת שזה היה ממש מעולה הכל זרם. זכיתי להתארח עם אנשים מדהימים וסיפורים מעוררי השראה והתפעלות .
דווקא הספונטיות הזאת וחוסר ההכנה גרמו לי להיזכר בבגרות שלי בספורט איך בתור נכה כזאת שקשה לה לרוץ בעצם התאמנתי לריצת האלפיים בספורט כדי לעמוד במקסימום שאפשר להגיע אליו 14 וחצי דקות כדי להיות זכאית לתעודת בגרות. התרגשתי בקטע טוב ולא מלחיץ כמו שחשבתי ומאוד אהבתי את המקום הזה. אני מאוד שמחה על ההזדמנות שקיבלתי ואני מקווה שיהיו כאלו עוד בהמשך. שאלה אחת שככה המשיכה איתי הלאה – האם השם של ההרצאה הוא מתריס. אז מה אם אני נכה? שאולי נכוותי בעבר ויש לי משקעים. א. כן יש לי משקעים כמו לכל אחד וזה נושא ההרצאה וזה מה שחשוב בעצם. מעבר לזה שתכירו אותי ואת סיפורו האישי חשוב לי שתדעו שאני כמו כולם אני לא שונה מאף אדם אחר גם לי יש חלומות, אהבות, גם אני רוצה לטייל ולבלות והנכות שלי פחות מגדירה אותי. אני עושה הכל יחד איתה ככה חינכו אותי זה ההבדל ביני לבין השאר. אני רוצה שתראו אותי בתור מורן ולא זאת שהולכת עקום שתכירו כדי שלא תיהיו נבוכים להסתכל עלי או על ההליכה שלי זאת המטרה ובנוסף לכל זה אני חושבת שאני יכולה לתת כוח לאנשים, יש לי חשיבה והסתכלות שונה על העולם בזכות הנכות שלי (יש בזה גם יתרונות) ואפשר לעשות הכל ביחד עם מה שקיבלתם. באמת.
עם כל ההיי שבא בעקבות הלייב והתגובות. כדי שתבינו שבסך הכל אני רגילה לחלוטין אז ביום האחרי כשנכנסו בי מאחורה, די דעכתי והרגשתי מעוכה וכל האוויר, החום, המחשבות והתוכניות קדימה הכל כמו בלון פשוט התפוצץ. הכל בסדר. ההלם כנראה הגיע יום אחרי .. האוטו ברגע שיחליפו לו את הפגוש הכל יהיה בסדר. אבל משהו אתמול לא נתן לי להתרומם. הייתי עייפה, ובאמת שהרגשתי מעוכה. וניסיתי לעשות מלא דברים שמעודדים אותי. מוזיקה, אפייה, טלויזיה ולא הצלחתי להשתחרר מהמועקה הזאת. לא משנה כמה כל מה שקרה לא היה באשמתי הרגשתי אשמה. והלכתי לישון בתקווה שהיום יהיה יותר טוב מאתמול. והמשפט הזה שאיתו פתחתי בנשימה אחת שינה הכל. הבחירה היא שלי. אין נכון או לא. וזה בסדר שיהיו ימים מדוכדכים גם אם אין סיבה מוצדקת, ופשוט קמתי מהמיטה ובחרתי להמשיך בדרך שלי בכל התוכניות יש לי הרצאה שבוע הבא ובעוד שבועיים הלייב, ואחר כך השמיים ממש לא הגבול.. קמתי מהמיטה נשמתי עמוק ובחרתי להרים את עצמי. מחשבה הרי יוצרת מציאות ואני יודעת איך המציאות שלי תראה אני עובדת על זה מעכשיו.
תבחרו את המציאות שלכם ותלכו אחריה רק ככה תגלו מה מתאים ומה פחות מה עובד ומה לא אין כישלון יש חיים, יש בחירות. כשבוחרים לעשות מה שמפחיד זה בדרך כלל מה שנכון
שבת שלום!
לינק להרצאה כאן:https://fb.me/e/42Tqj4Izj